שני פרויקטים, אותה עיר, אותה כמות יחידות – אחד קיבל היתר בנייה תוך חמישה חודשים והשני נתקע שנה בוועדה בגלל צומת ברדיוס 300 מטר שאף אחד לא בדק. ההבדל בין שני הפרויקטים לא היה בשטחי הבנייה, בשימושי הקרקע או בעיצוב הארכיטקטוני. המשתנה שהכריע הוא LOS – ציון תנועתי שמתאר את איכות זרימת התנועה בצמתים הסמוכים לפרויקט. ציון זה קובע את גורל תוכניות רבות, ויזמים שמגיעים לוועדה בלי שבדקו אותו מוצאים את עצמם עם דרישה לתיקונים שעולה חודשים של עיכוב.
? נקודות מפתח
- LOS הוא ציון A עד F שמתאר איכות זרימת תנועה בצומת – כש-A מצוין ו-F קריסה מוחלטת
- רוב הרשויות בישראל מגדירות LOS D כסף התחתון לאישור תוכנית תנועה
- הבדיקה מתבצעת בשעת שיא בוקר וערב – לא בממוצע יומי
- כל צומת ברדיוס 300-500 מטר מנקודת הכניסה לפרויקט נבחן בנפרד
- בדיקת LOS מוקדמת – לפני קביעת כמות היחידות – יכולה לחסוך חודשי עיכוב ועלויות תכנון מיותרות
מה זה LOS – ההגדרה שיועצי תנועה משתמשים בה
Level of Service – הגדרה ומדידה
LOS (Level of Service) הוא מדד שמקורו בהנדסת תחבורה אמריקאית, פותח על ידי AASHTO במסגרת ה-Highway Capacity Manual, ואומץ בישראל כסטנדרט מקצועי לניתוח צמתים. המדד מתאר את איכות זרימת התנועה בצומת על סקלה של שש דרגות, מ-A ועד F. דרגה A מייצגת זרימה חופשית כמעט ללא עיכובים, ודרגה F מייצגת מצב של קריסת תנועה וגדישה ממושכת.
הסקלה הזו היא הכלי שבאמצעותו ועדות תכנון ובנייה בישראל מעריכות את השפעת פרויקט חדש על התשתית התחבורתית הקיימת. כאשר מוגשת תוכנית תנועה לוועדה, המסמך המרכזי שהיא בוחנת הוא ניתוח LOS של הצמתים הסמוכים – לפני הפרויקט ואחריו.
מה נמדד בפועל – זמן המתנה ותורים
המדד האופרטיבי שעומד מאחורי ה-LOS הוא זמן ההמתנה הממוצע לרכב בכל מחזור אות, ונמדד בשניות. ככל שהצומת עמוס יותר, הרכב ממתין יותר מחזורי אות לפני שהוא עובר, וזמן ההמתנה עולה. את ה-LOS מחשבים באמצעות תוכנת סינקרו (Synchro) או תוכנות מקבילות שמדמות את זרימת התנועה בצומת לפי נפחים ממדידות שטח.[1]
נקודה קריטית: המדידה מתבצעת לשעת שיא – בוקר או ערב – ולא לממוצע של יום שלם. שעת השיא היא הנקודה שבה הצומת עובד בעומס מרבי, וזה השלב שהוועדה בוחנת. ממוצע יומי יכול להסתיר בעיות קשות שמתרחשות רק בחלונות זמן ספציפיים.
LOS A עד LOS F – מה כל רמה אומרת ומה הרשות מקבלת
טבלת רמות A-F
| רמת LOS | זמן המתנה ממוצע | תיאור | האם הרשות מקבלת? |
|---|---|---|---|
| A | עד 10 שניות | זרימה חופשית, כמעט ללא המתנה | ✅ כן |
| B | 10-20 שניות | זרימה טובה, המתנה קצרה | ✅ כן |
| C | 20-35 שניות | זרימה סבירה, עיכובים ניכרים | ✅ כן |
| D | 35-55 שניות | עומס גבוה, עיכובים ממשיים | ✅ בדרך כלל (גבול) |
| E | 55-80 שניות | קיבולת מלאה, תורים ממושכים | ⚠️ לרוב לא, דרוש פתרון |
| F | מעל 80 שניות | קריסת תנועה, גדישה | ❌ לא – נדרש תיקון |
LOS D כמינימום מקובל
רוב הרשויות בישראל מגדירות LOS D כסף התחתון לקבלת תוכנית תנועה. פרויקט שמדרדר צומת מ-C ל-D עדיין יכול לעבור את הוועדה – בתנאי שה-D הוא הנקודה הסופית ולא נחצה. פרויקט שמדרדר צומת מ-D ל-E כבר מייצר בעיה שהוועדה לא תאשר ללא פתרון מוסכם.
ההיגיון מאחורי הסף הזה הוא שצומת ב-LOS D פועל תחת עומס גבוה אך עדיין בגבולות הניהול. הנהגים חווים עיכובים ממשיים אך הצומת לא מתפרק. מעבר לכך, הרשות שולחת מסר שהיא לא תאפשר לפרויקט לדחוף תשתית קיימת אל מעבר לגבול הניהול.
מה קורה ב-LOS E ו-F
ב-LOS E הצומת מגיע לקיבולת המרבית שלו. תורים מתפתחים, מחזורי אות חולפים ללא שהרכב מצליח לעבור, והנהגים מתחילים לחפש מסלולים חלופיים. כמעט בכל המקרים, רשות שרואה LOS E בתוכנית תנועה תדרוש פתרון לפני אישור – בין אם זה שיפור תשתית, שינוי גישה או הפחתת יחידות.
LOS F הוא קריסה מוחלטת. הצומת לא מצליח לפנות את הנפח שמגיע אליו, וגדישה חוזרת גלית לרחובות המזינים. יועץ תנועה מקצועי שמזהה LOS F בשלב המוקדם חייב להציג פתרון מוסכם עם הרשות לפני שהתוכנית ניגשת לוועדה. הגשת תוכנית עם LOS F בצומת סמוך – ללא פתרון מצורף – היא בפועל הגשה שתחזור.
? LOS F = קריסה
LOS F בצומת משמעותו 80+ שניות המתנה ממוצע לרכב בכל מחזור אות. בשעת שיא, זה אומר שרכב ממתין דרך 2-3 מחזורי אות לפני שהוא מצליח לעבור. ועדה שמקבלת תוכנית שמגיעה ל-LOS F בצומת סמוך – היא נדירה.
כיצד פרויקט בנייה משפיע על LOS הצומת הסמוך
Trip Generation – איך מחשבים
כל פרויקט בנייה מייצר נסיעות – כניסה ויציאה – שמתווספות לנפחי התנועה הקיימים בצמתים הסמוכים. את כמות הנסיעות מחשבים לפי ITE Trip Generation Manual, מדריך מדעי שמאגד נתונים מאלפי פרויקטים ומגדיר שיעורי ייצור נסיעות לפי סוג פרויקט וגודלו. פרויקט של 100 יחידות דיור מייצר בשעת שיא בוקר כ-60-70 נסיעות – חלק מהן כניסה לפרויקט וחלק יציאה.[2]
הנסיעות האלה לא "נשפכות" כולן לצומת אחד. יועץ תנועה מחלק אותן לפי כיווני הגעה מרחוב לרחוב, ומגיע לתוספת הנפח שכל צומת מקבל. ההפרש בין "בלי פרויקט" לבין "עם פרויקט" הוא הגורם שמשנה את ה-LOS.
הרדיוס שיועץ תנועה בוחן
סטנדרט הבדיקה בישראל הוא בין 300 ל-500 מטר מנקודת הכניסה לפרויקט. כל הצמתים שנמצאים ברדיוס הזה ועליהם עוברות נסיעות מהפרויקט – נכנסים לניתוח. זה המקום שבו "הפתעת הצומת" פוגשת יזמים שלא ביצעו בדיקה מוקדמת.
הפתעת הצומת היא כאשר הבעיה אינה בצומת הכניסה הישיר לפרויקט אלא בצומת ראשי שנמצא 250 מטר משם, שרוב נסיעות הפרויקט עוברות דרכו. הצומת הזה אולי לא נראה רלוונטי על המפה, אך הוא זה שמכריע את גורל האישור.
שעת השיא – לא ממוצע יומי
LOS נמדד בשעת השיא של המיקום הספציפי. פרויקט מגורים שיא הבוקר נמצא בין 7:30 ל-8:30, כשדיירים יוצאים לעבודה ולבתי ספר בו-זמנית. פרויקט משרדים שיא הבוקר מאוחר יותר. צמתים שמראים LOS B בשעה 11:00 עשויים להראות LOS D בשעה 8:00 – אותו צומת, אותה כמות נתיבים, תמונה שונה לחלוטין.
ממוצע יומי מסתיר את שעת הסטרס המרבית ולכן אינו רלוונטי לוועדה. הוועדה מעוניינת לדעת מה קורה לצומת ברגע הכי קשה שלו ביום, עם הנפח שהפרויקט מוסיף. לכן ספירות תנועה מקצועיות מתבצעות בשעות שיא בוקר וערב.
ℹ️ שימו לב: שעת השיא קובעת
LOS נמדד בשעת השיא של המיקום – לא בממוצע יומי. יועץ תנועה מקצועי מבצע ספירות תנועה בשעות שיא בוקר וערב ולא מסתמך על נתונים סטטיסטיים כלליים.
מה יזם יכול לעשות אם הצומת "נכשל" – ארבעה פתרונות
תרומה לשיפור תשתית
כאשר הצומת מדרדר ל-LOS E בשל הפרויקט, הרשות לא בהכרח סוגרת את הדלת. במקרים רבים קיימת אפשרות שהיזם יתחייב לתרום לשיפור הצומת הבעייתי – הרחבת נתיב, הוספת איים תנועה, שינוי פאזות אות או הרחבת הצומת עצמו. התרומה הזו, אם מגובה בתכנון מקצועי, יכולה להחזיר את הצומת ל-LOS D ולאפשר את אישור הפרויקט.
יועץ תנועה הוא זה שמגבש את "הצעת האיזון" – הפתרון שמאזן בין עלות ההתערבות לבין שיפור ה-LOS. הצעה שתעמוד בביקורת הוועדה צריכה להיות מבוססת על חישובים ולא על הנחות.
שינוי גישת כניסה
לפעמים הפתרון פשוט יותר ממה שנדמה. אם הצומת הבעייתי מקבל את מרב הנסיעות כי הכניסה לפרויקט מובילה אליו ישירות, אפשר לבחון הסטת הכניסה לרחוב צדדי – כך שהנסיעות "מתפצלות" ולא מרוכזות בצומת אחד. שינוי כזה יכול להפחית את תוספת הנפח על הצומת הבעייתי ב-30%-50% ולשנות את ה-LOS.
יועץ תנועה מנתח את תרחיש הכניסה החלופי – כולל את ההשפעה על צמתים אחרים שעכשיו יקבלו יותר נפח – ומוודא שהפתרון לא פשוט מעביר את הבעיה ממקום למקום.
שינויי תמרור ואות
לא כל בעיית LOS דורשת תשתית חדשה. לעיתים שינוי בתזמון האות של הצומת – Cycle Time, Green Split, או סדר הפאזות – משפר את ה-LOS ברמה שלמה. שניות ירוק נוספות לנתיב עמוס, שינוי ביחס הירוק בין כיוונים, או הוספת פאזה ייעודית – אלה התאמות שיועץ תנועה יכול להציע ולתאם עם מחלקת התנועה של העירייה.
פתרונות כאלה עדיפים מבחינת עלות ומהירות יישום. הם לא דורשים עבודות בנייה, ניתן ליישמם תוך שבועות, ולעיתים אפשר לאשרם כחלק ממסמכי התוכנית עצמה.
הפחתת יחידות
אם אף פתרון אחר לא עובד, הפחתת מספר יחידות הדיור היא ה"ברז" הישיר: פחות יחידות שווה פחות נסיעות שווה שיפור LOS. הפחתה של 10%-15% ביחידות יכולה לפעמים להחזיר צומת מ-E ל-D ולשחרר את האישור.
יועץ תנועה מחשב את "נקודת הסף" – כמה יחידות מותר לפרויקט להכיל כך שהצמתים הסמוכים לא יחצו את ה-LOS D. ידיעת הנתון הזה מוקדם – לפני שהתכנון מתקדם – חוסכת עלויות שינוי מאוחרות.
איך לזהות ולמנוע בעיית LOS לפני ההגשה
בדיקה מוקדמת עם יועץ תנועה
השלב הקריטי הוא לפני שמחליטים על כמות יחידות – לא אחרי. בדיקת LOS מוקדמת מאפשרת לדעת מה "תקרת" הפרויקט ביחידות, לזהות צמתים בעייתיים, ולשנות את תכנון הכניסה בשלב שעולה שעות ולא חודשים. יזמים שמבצעים את הבדיקה הזו לפני שהאדריכל מסיים את תכנון הקומות חוסכים את הצורך בשינויי תכנון יקרים בהמשך.
תכנון הנדסי מקיף שמשלב בדיקות תנועה בשלב מוקדם – יחד עם ניהול BIM – מאפשר לזהות התנגשויות בין דרישות תנועה לבין תכנון מבני לפני שהן הופכות לבעיות בוועדה.
כלים ומתודולוגיה
בדיקת LOS מקצועית מתבצעת בשלושה שלבים: ספירות תנועה בשטח בשעות שיא (יד ראשונה, לא נתונים ישנים), הזנת הנתונים לתוכנת סינקרו וסימולציה של הצמתים, ואז בחינת שני תרחישים – "עם פרויקט" לעומת "בלי פרויקט". ההפרש בין שני התרחישים הוא מה שהוועדה בוחנת.
נספח תנועה שמוגש לוועדה כולל את שתי ההשוואות האלה לכל צומת בניתוח, עם ה-LOS בכל תרחיש. ועדה שרואה שהפרויקט לא מדרדר אף צומת מעבר ל-D – תאשר את התוכנית. ועדה שרואה צומת שמגיע ל-E – תדרוש פתרון לפני שהדיון ממשיך.
?️ שירות מומלץ: ניתוח LOS לפרויקט
דרך ארץ הנדסה מבצעת ניתוח LOS מוקדם לפני הגשת היתר – ומזהה צמתים בעייתיים בשלב שבו עדיין אפשר לשנות. ספירות תנועה בשעות שיא, סימולציית סינקרו לכל הצמתים ברדיוס הפרויקט, והצעת פתרונות.
מילון מושגים
מדד איכות זרימת תנועה בצומת על סקלה של A עד F. פותח על ידי AASHTO ואומץ בישראל. A = זרימה חופשית; F = קריסת תנועה. הוועדה המקומית בוחנת ציון זה בכל הגשת נספח תנועה.
פרק הזמן שבו עוצמת התנועה בצומת מגיעה לשיאה, לרוב 7:30-8:30 בבוקר לפרויקטי מגורים. ניתוח LOS מתבצע בשעת השיא ולא בממוצע יומי, שכן הוועדה בוחנת את התנאים הגרועים ביותר ביום.
הנפח המרבי של כלי רכב שצומת מסוגל לעבד בשעה בתנאי תנועה נתונים. כאשר הביקוש מתקרב לתפוקה, זמני ההמתנה עולים בחדות ורמת ה-LOS מדרדרת.
הזמן הממוצע שרכב ממתין בצומת לפני שהוא עובר, נמדד בשניות. זהו המדד האופרטיבי שממנו נגזר ציון ה-LOS: עד 10 שניות = A, מעל 80 שניות = F.
צומת שתנועתו מנוהלת על ידי רמזורים. ניתוח LOS בצומת מבוקר נעשה בתוכנת סינקרו (Synchro) שמדמה את תזמון האות ומחשבת עיכובים לכל כיוון בנפרד.
שיטת חישוב לכמות הנסיעות שפרויקט חדש מייצר, בשעת שיא. מבוסס על מדריך ITE (Institute of Transportation Engineers). מספר הנסיעות מחולק לצמתים הסמוכים כדי לחשב את תוספת העומס על כל צומת.
שאלות ותשובות
רוצים לדעת מה ה-LOS של הצמתים ליד הפרויקט שלכם?
קבלו ייעוץ ראשוני ללא עלות – לפני שמגישים תוכנית לוועדה.
054-569-5559 | 03-6221644
ייעוץ ראשוני ללא התחייבות – ספרו לנו על הפרויקט
מקורות ולינקים
- משרד התחבורה והבטיחות בדרכים – gov.il – כולל הנחיות לעריכת חוות דעת תחבורתיות ופרמטרי LOS מינימליים לצמתים בישראל
- נתיבי ישראל – תאגיד הכבישים הלאומי – תקני תכנון צמתים, ניתוח קיבולת וסטנדרטים לסקרי תנועה לאורך הרשת הארצית
