פרויקטים רבים בישראל משלבים כיום טכנולוגיות מתקדמות לניהול חשמל, אך כאשר עולה השאלה לגבי אגירת אנרגיה: מה נדרש בתכנון מתקן סוללות?, יזמים, אדריכלים וקבלנים מגלים במהירות שמדובר באחד האתגרים ההנדסיים הסטטוטוריים והמורכבים ביותר הקיימים כיום בענף הבנייה והתשתיות. המעבר לאנרגיות מתחדשות, יחד עם עומסים חסרי תקדים על רשת החשמל הארצית, הפכו את מתקני אגירת האנרגיה (BESS – Battery Energy Storage Systems) לפתרון הכרחי בפרויקטים מסחריים, תעשייתיים, ואף בפרויקטים למגורים. עם זאת, הצבת מכולת סוללות ליתיום-יון ענקית בשטח הפרויקט אינה דומה להצבת גנרטור חלופי; מדובר בפצצת אנרגיה פוטנציאלית הדורשת תכנון הנדסי מדוקדק, אישורי בטיחות מחמירים, ושילוב כוחות של כלל יועצי התכנון.
כשאנחנו בדרך ארץ הנדסה בע"מ יושבים סביב שולחן התכנון במשרדינו במגדלי LYFE בבני ברק, ומנתחים בקשות להיתר הכוללות מתקני אגירה, אנו מזהים כשל חוזר: התייחסות למתקן הסוללות כאל "קובייה" שצריך רק למצוא לה מקום פנוי בשרטוט האדריכלי. גישה זו מובילה להתרסקות סטטוטורית בוועדות המקומיות וברשות הכבאות.
סיפור שטח: כשהסוללה תוקעת את היתר הבנייה של המרכז המסחרי
כדי להמחיש את גודל המורכבות, ניקח לדוגמה אירוע מפרויקט מסחרי גדול באזור השרון שליווינו לאחרונה, אליו נקראנו לאחר שהיזם נקלע למבוי סתום. היזם תכנן לשלב מערכת סוללות בהספק של 2 מגה-וואט (MW) כדי לאגור חשמל בשעות השפל (תעו"ז נמוך) ולפרוק אותו בשעות השיא, ובכך לחסוך מאות אלפי שקלים בשנה. האדריכל ויועץ החשמל בחרו מיקום פנוי בקצה המגרש, סמוך לגדר הגבול, ושרטטו את המכולה.
הם הגישו את התוכנית לוועדה המקומית, אך שם חיכתה להם הפתעה מרה: רשות הכבאות וההצלה דחתה את הבקשה על הסף. הסיבה? מתקן אגירת אנרגיה מבוסס ליתיום-יון חשוף לתופעה מסוכנת הנקראת "בריחה תרמית" (Thermal Runaway) – שרשרת התלקחות כימית שקשה מאוד לכבות. הרשות דרשה מרחק הפרדה תקני מקווי הבניין, קיר אש ייעודי, רחבת היערכות לכבאיות המאפשרת התזת מים רציפה לקירור המכולה במשך שעות, ומערכת ניקוז ייעודית למניעת חלחול המים המזוהמים (ממי הכיבוי) למי התהום.
מאחר שהתכנון בוצע ב"סילוסים" (כל יועץ בנפרד),יועץ התנועה לא ידע שעליו לתכנן רדיוס סיבוב למשאית כיבוי עד למתקן, ויועץ האינסטלציה לא תכנן מפריד שומנים וכימיקלים לניקוז רחבת הסוללות. התוצאה הייתה עיכוב של 8 חודשים בפרויקט, תכנון מחדש של כלל מערך החניות, ואובדן הכנסות משמעותי. לו היו עובדים במודל שלנו בדרך ארץ הנדסה, שבו כלל היועצים יושבים באותו מסדרון ומבצעים תיאום מערכות מלא מראש, כל זה היה נמנע ביום הראשון.
אגירת אנרגיה: מה נדרש בתכנון מתקן סוללות מבחינה רגולטורית?
אישור מתקן BESS בישראל הוא הליך סטטוטורי סבוך הנשען על הנחיות מנהל התכנון, רשות החשמל, והמשרד להגנת הסביבה.
השלב הראשון הוא הבנת המסלול התכנוני (חוק התכנון והבנייה, התשכ"ה-1965). אם המתקן הוא חלק אינטגרלי ממבנה חדש שמוקם (למשל בניין משרדים), הוא יאושר כחלק מהיתר הבנייה הכולל של המבנה במסגרת מערכת רישוי זמין. אם מדובר במתקן עצמאי המוקם בשטח פתוח (למשל ליד חווה סולארית), הוא נדרש לעמוד בהוראות תמ"א 1 (תוכנית מתאר ארצית) פרק אנרגיה.
מבחינה בטיחותית, רשות הכבאות וההצלה לישראל נשענת רבות על התקן האמריקאי המחמיר NFPA 855 (Standard for the Installation of Stationary Energy Storage Systems), שעבר התאמות לישראל. הרשות בוחנת כל מתקן בזכוכית מגדלת ודורשת נספח בטיחות אש ייעודי לאגירת אנרגיה.
הדיסציפלינות ההנדסיות שחובה לשלב בתכנון BESS
מתקן אגירת אנרגיה אינו רק "פרויקט חשמל". זהו פרויקט רב-תחומי הדורש סנכרון הנדסי מוחלט בין הדיסציפלינות הבאות:
1. בטיחות אש והפרדות פיזיות
כפי שצוין, סכנת האש בסוללות גדולות היא קיצונית. אינג' אבי חמרה, מהנדס בטיחות M.Sc ומהנדס אינסטלציה B.Sc, מוביל את תכנון הבטיחות במשרדנו מתוך הבנה עמוקה של הדינמיקה של האש.
מה נדרש?
- מרחקי הפרדה: מרחק מינימלי (לרוב 3 מטרים לפחות) מכל מבנה, גבול חלקה, חומר דליק, או מתקן אגירה אחר, אלא אם הוקם קיר אש מדורג (חסין אש ל-120 דקות לפחות).
- מערכות כיבוי: תכנון הידרנטים (ברזי כיבוי) בספיקה ובלחץ גבוהים במיוחד בקרבת המתקן, שכן כיבוי סוללת ליתיום בוערת דורש כמויות מים אדירות לקירור הדרגתי.
- גלאים: מערכות גילוי גזים וגילוי אש מתקדמות בתוך המכולה, המקושרות ללוח הבקרה המרכזי של הבניין. על יועץ בטיחות אש לתכנן את כל אלו בדיוק מופתי.
2. אקוסטיקה ומניעת מטרדי רעש
סוללות אגירה מייצרות חום רב בעת טעינה ופריקה, ולכן הן מצוידות במערכות מיזוג אוויר וקירור (HVAC) עוצמתיות שעובדות 24/7. כמו כן, ממירי המתח (Inverters) משמיעים זמזום תדיר.
מה נדרש?
המשרד להגנת הסביבה דורש עמידה בתקנות למניעת מפגעי רעש. כאשר מקימים מתקן אגירה בסמוך למבני מגורים, חובה לשלב יועץ אקוסטיקה כדי לתכנן אמצעי השתקה, כגון קירות אקוסטיים, משתיקי קול למפוחים, או כיוון פתחי האוורור לכיוון שאינו פונה לחלונות השכנים.
3. קונסטרוקציה וביסוס
מכולת אגירת אנרגיה היא אלמנט כבד בצורה חריגה. מכולה סטנדרטית (20 רגל) עמוסה בסוללות עשויה לשקול עשרות טונות.
מה נדרש?
יועץ קונסטרוקציה חייב לתכנן משטח בטון (רפסודה או קורות קשר) המסוגל לשאת את העומס הסטטי הכבד, תוך התחשבות ברעידות אדמה (ת"י 413). אם המתקן מתוכנן על גג של מבנה תעשייה (דבר שרשות הכבאות מאשרת תחת תנאים מגבילים מאוד), מהנדס השלד חייב לבצע חיזוקים מסיביים למבנה הקיים. בהובלתו של אינג' אוריה חמרה, B.Sc בהנדסת בניין ו-M.E בניהול עסקי הבנייה וייזום, אנו מבטיחים שהיבט זה נבדק משלב התכנון הרעיוני.
4. אינסטלציה, הידרולוגיה וסביבה
מה קורה למים הרבים שהותזו על מתקן הסוללות בעת שריפה? מים אלו הופכים למזוהמים בכימיקלים מסוכנים ואסור להם לזרום למערכת הניקוז העירונית העלולה להגיע לנחלים.
מה נדרש?
עלינו לתכנן מערכת ניקוז ייעודית סביב רחבת מתקן האגירה, הכוללת שוחות איסוף, מאגר אגירה אטום (מאצרה), ומערך טיפול או שאיבה, כדי למנוע זיהום קרקע ומי תהום, תוך עמידה בדרישות הרגולציה הסביבתית.
טבלת בחינה: מתקן אגירה מחוץ למבנה מול מתקן בתוך מבנה
בפרויקטים בעיר (בנייה רוויה ומסחרית), לעיתים אין מקום בחצר להציב מכולה, והיזם מבקש להכניס את הסוללות לחדר בתוך קומת המרתף. זהו ההבדל המרכזי שחשוב להכיר:
| היבט הנדסי | מתקן אגירה פתוח (Outdoor – מכולה בשטח) | חדר אגירת אנרגיה (Indoor – בתוך המבנה) |
| היתכנות אישור כבאות | סבירה עד גבוהה (תלוי במרחקי הפרדה). | נמוכה עד קשה מאוד. דורש אישורים חריגים ומערכות כיבוי עצמאיות ויקרות. |
| דרישות שחרור עשן | טבעי (פתחי המכולה). | פיר שחרור עשן ייעודי מאולץ ואטום עד לגג המבנה, הרחק מחלונות. עולה הון. |
| דרישות ביסוס (קונסטרוקציה) | יציקת משטח בטון חיצוני. עומס על הקרקע. | עומס שימושי קיצוני על תקרות או רצפת המרתף, לעיתים מצריך חיזוק מבני. |
| סכנת התפשטות בריחה תרמית | מבודד יחסית. סכנה למבנים שכנים. | סכנה קריטית ליציבות השלד של המבנה המרכזי מעליו. |
היתרון של סופרפוזיציה (BIM) בתכנון מתקני אנרגיה
בשל ריבוי היועצים והדרישות הסותרות (האדריכל רוצה להסתיר את המכולה, יועץ הבטיחות רוצה אותה חשופה לכבאיות, והיועץ האקוסטי רוצה סביבה קיר), התנגשויות הן בלתי נמנעות.
מודל הסופרפוזיציה המלאה של דרך ארץ הנדסה הוא הפתרון היחיד המבטיח תהליך רישוי חלק. כשאנו מנהלים פרויקט אגירת אנרגיה, מודל המבנה התלת-ממדי (BIM) נבדק סימולטנית על ידי יועץ התנועה, האינסטלציה, הבטיחות, הנגישות והסביבה תחת קורת גג אחת במשרדינו. אם רדיוס הפנייה של רכב הכיבוי עולה על שוחת הביוב שתוכננה ליד מתקן האגירה, אנחנו רואים את זה בתוכנה, פותרים את זה במסדרון המשרד, ומשנים את התוכניות הרבה לפני ההגשה לוועדה ולמכון הבקרה.
לסיכום: היזם לוחץ להכניס מתקן סוללות והיועצים מרימים ידיים?
אנחנו מכירים היטב את תחושת הלחץ. הכלכליות של הפרויקט דורשת הקמת מתקן אגירת אנרגיה, אבל רשות הכבאות העבירה רשימת דרישות בטיחות בלתי אפשרית, מהנדס השלד טוען שהעומסים חריגים, ויועץ התנועה מתריע שאין גישה לכבאית. בינתיים, התיק תקוע בוועדה, הזמן יקר, ונראה שכל יועץ מושך לכיוון שלו בלי לראות את התמונה הכוללת. אנחנו לא יכולים להבטיח שהוועדה והכבאות לא ידרשו שינויים – כי הרגולציה בתחום הסוללות בישראל מתפתחת ומחמירה מיום ליום.
אבל אנחנו כן מבטיחים שעם דרך ארץ הנדסה בע"מ, לא תתמודדו עם חוסר התיאום הזה לבד. בזכות העובדה שכלל יועצי התכנון וההנדסה שלנו יושבים תחת קורת גג אחת, נבצע עבורכם בדיקת התנגשויות (סופרפוזיציה) מקיפה ונתפור חליפה הנדסית מדויקת למתקן הסוללות שלכם עוד לפני ההגשה. נספק לכם מעטפת הנדסית רציפה, איש קשר אחד שירכז את הפתרונות מול כל הרשויות, וליווי צמוד מהתכנון הראשוני ועד לקבלת ההיתר וטופס 4.
אל תגלו שהמתקן שלכם לא חוקי רק אחרי שרכשתם את הציוד – דברו איתנו לשיחת ייעוץ ראשונית ללא עלות ונבטיח שהפרויקט יעמוד בכל דרישות הרישוי.
