דלגו לתוכן

דוח קרקע: מה הוא כולל, מתי מזמינים אותו ואיך הוא משפיע על הביסוס

לייעוץ ללא עלות השאירו פרטים או חייגו 053-606-6000

דוח קרקע הוא אחד המסמכים הזולים בפרויקט ואחד המסמכים שהכי משפיעים על התקציב שלו. הפער בין ביסוס רדוד לביסוס עמוק יכול להיות עשרות אחוזים מעלות השלד, וההחלטה ביניהם מתקבלת כמעט כולה על בסיס הדוח הזה.

התשובה הקצרה: דוח קרקע הוא סקר גיאוטכני שמבוצע על ידי מהנדס גיאוטכני, וכולל קידוחי ניסיון, תיאור שכבות הקרקע, בדיקות שדה ומעבדה, מדידת מפלס מי תהום, סיווג הקרקע לצורך תכנון סייסמי, והמלצות לשיטת הביסוס ולעומקו. מזמינים אותו לפני התכנון הקונסטרוקטיבי, ובאופן אידיאלי לפני רכישת הקרקע. הוא אינו זהה לסקר קרקע היסטורי, שהוא סקר סביבתי לבדיקת זיהום ולא בדיקת כושר נשיאה.

מה בדיוק נמצא בפנים

רכיב מה הוא אומר למה זה משנה
קידוחי ניסיון חתך אנכי של שכבות הקרקע בנקודות מדגם הבסיס לכל השאר
תיאור שכבות סוג הקרקע בכל עומק: חול, חרסית, כורכר, סלע, מילוי קובע את התנהגות הקרקע תחת עומס
בדיקות שדה מדד להתנגדות ולצפיפות הקרקע בכל עומק מאפשר לאמוד כושר נשיאה
בדיקות מעבדה תכונות פיזיקליות ומכניות של דגימות מדייק את החישוב
מפלס מי תהום הגובה שבו נמצאים המים משפיע על החפירה, על הדיפון ועל האיטום
סיווג קרקע לתכנון סייסמי פרמטר הקרקע הנדרש לתכנון לפי ת"י 413 משפיע ישירות על העומסים הסייסמיים בתכנון
המלצות ביסוס שיטה, עומק ומאמצים מותרים ההמלצה שקובעת את התקציב
המלצות לחפירה ולדיפון התנהגות דפנות החפירה והמלצות תמיכה קובע את שיטת הדיפון ואת עלותה

 

למה מספר הקידוחים הוא לא מקום לחסוך בו

זו הטעות הכלכלית הכי חוזרת בתחום. יזם מבקש הצעות מחיר, מקבל אחת עם שלושה קידוחים ואחת עם שישה, ובוחר את הזולה.

התובנה: הקידוחים הם מדגם. מה שקורה בין שתי נקודות קידוח אינו ידוע, הוא מוסק. במגרש עם שכבות אחידות זו הסקה בטוחה. במגרש עם שכבת מילוי לא אחידה, עם חתך משתנה או עם עבר של מבנה קודם, בדיוק שם ההסקה נשברת.

מה שקורה אז: מגלים באמצע החפירה שכבה שלא הופיעה בדוח, עוצרים, מזמינים בדיקה משלימה, ומשנים את תכנון הביסוס. העלות של הבדיקה הנוספת זניחה מול העלות של עצירת אתר ושינוי תכנון. ההפרש בין שלושה קידוחים לשישה הוא בדרך כלל שבריר אחוז מעלות השלד. הפתעה אחת בחפירה יכולה לעלות פי כמה מהדוח כולו.

מספר הקידוחים ועומקם נקבעים לפי שטח המגרש, מספר הקומות, עומק החפירה המתוכנן ומורכבות החתך הצפוי. זו החלטה הנדסית, לא החלטת רכש.

איך קוראים דוח קרקע: מה לחפש קודם

רוב היזמים מדפדפים ישר להמלצת הביסוס בעמוד האחרון. זה מובן, אבל זה מפספס את המידע שמאפשר לשאול שאלות טובות. הנה סדר הקריאה שאנחנו ממליצים עליו:

  1. איפה בוצעו הקידוחים, ובאיזה עומק. בדקו על גבי תוכנית האם הקידוחים פרושים על פני המגרש או מרוכזים בחלק ממנו, והאם עומקם חורג משמעותית מעומק החפירה המתוכנן. קידוח שנעצר בעומק החפירה בלבד אינו אומר מה יש מתחת ליסודות.
  2. החתך, ולא רק המסקנה. חפשו שכבות חלשות, שכבות מילוי ושינויים בין קידוח לקידוח. אם קידוח אחד מראה סלע בעומק מסוים והקידוח שלידו מראה חול באותו עומק, יש שם חוסר אחידות שצריך להבין.
  3. מה נכתב על מי התהום, ומתי נמדד. ראו את הסעיף הבא.
  4. ההנחות שההמלצה מתבססת עליהן. כמעט כל דוח כולל משפט מסוג "בהנחה של עומס כזה ומספר קומות כזה". אם הפרויקט השתנה מאז, ההמלצה לא בהכרח תקפה.
  5. הסתייגויות והמלצות להשלמות. דוחות רבים ממליצים על בדיקות משלימות או על ליווי בזמן החפירה. ההמלצות האלה נוטות להיקרא כפורמליות, והן בדרך כלל אינן.

התובנה: דוח קרקע אינו מסמך שמתייקים, הוא מסמך שדנים בו. הקריאה המשותפת שלו עם יועץ הקונסטרוקציה ועם מתכנן הדיפון, לפני שמתחילים לתכנן, היא הדבר שהופך אותו מנייר להחלטה.

מי תהום: הנתון שהכי קל להטעות בו

מפלס מי התהום שנמדד בקידוח הוא המפלס באותו יום. הוא משתנה בין עונות, ולעיתים משמעותית.

המשמעות המעשית: דוח שבוצע בסוף הקיץ יכול להראות מפלס נמוך שמאפשר חפירה יבשה, ובחורף הראשון של הפרויקט המפלס עולה. מי שתכנן את הדיפון ואת האיטום לפי הנתון הקיצי מגלה את זה בדרך היקרה.

דוח מקצועי מתייחס לנקודה הזו במפורש, ומעריך את המפלס העונתי הגבוה הצפוי ולא רק את המפלס שנמדד. אם הדוח שלכם לא אומר כלום על זה, זו שאלה ששווה לשאול.

הנתון הזה הוא גם הבסיס להחלטה על שיטת האיטום ועל ניקוז החניון, ולכן הוא נוגע גם ליועץ ההידרולוגיה ולא רק לקונסטרוקטור.

איך הממצאים מתורגמים להחלטות

ביסוס רדוד. כשיש שכבה נושאת בעומק סביר. הזול והפשוט מבין הפתרונות.

ביסוס עמוק בכלונסאות. כשהשכבה הנושאת עמוקה, כשהעומסים גדולים, או כשיש שכבות בעייתיות בקרבת פני השטח. יקר משמעותית, ומשפיע גם על לוח הזמנים ועל הציוד באתר.

רפסודה. במקרים של קרקע חלשה יחסית ועומסים מפוזרים, או כשיש עילוי ממי תהום.

טיפול בקרקע. החלפת קרקע, הידוק או שיפור, כשזה כלכלי יותר מביסוס עמוק.

שלושה סוגי קרקע בעייתיים שכדאי להכיר

קרקע מילוי. אדמה שהובאה למגרש או שנוצרה משאריות בנייה קודמת. היא אינה מהודקת בצורה מבוקרת, והתנהגותה תחת עומס אינה צפויה. הבעיה המרכזית איתה היא חוסר אחידות: בפינה אחת של המגרש היא בעומק מטר, ובפינה אחרת בעומק ארבעה. זו בדיוק הסיבה שקידוחים בודדים מסוכנים במגרשים כאלה.

חרסית תופחת. קרקעות חרסיתיות מסוימות משנות נפח עם שינויי לחות: תופחות בחורף ומתכווצות בקיץ. התנועה הזו קטנה במונחים מוחלטים, אבל היא חוזרת מדי שנה, והיא מספיקה כדי לסדוק מבנים קלים, ריצופים, גדרות וקירות תמך. הנזק מתגלה לרוב שנים אחרי האכלוס, וזה הופך אותו לנושא של אחריות. דוח שמזהה פוטנציאל תפיחה מאפשר לתכנן פתרון מראש, בעלות נמוכה בהרבה מהתיקון.

כורכר וחתכים משתנים. באזורי מישור החוף נפוצות שכבות כורכר בעלות חוזק משתנה מאוד, לעיתים בטווח קצר. הן יכולות להיות פתרון ביסוס מצוין, והן יכולות להטעות אם המדגם נלקח דווקא בנקודה החזקה.

מה שמחבר את שלושתם: בכל אחד מהמקרים, הבעיה אינה שהקרקע רעה, אלא שהיא לא אחידה. תכנון ביסוס מתמודד היטב עם קרקע חלשה שידועה. הוא מתמודד גרוע עם הפתעה.

מה עושים כשהדוח מגיע עם המלצה יקרה

זה קורה, וזה השלב שבו הרבה יזמים מקבלים החלטות פחות טובות. הנה מה שכן ומה שלא:

מה שלא כדאי לעשות: לחפש דוח שני שייתן תשובה נוחה יותר. גם אם ימצא, מי שיחתום על התכנון הוא מהנדס הקונסטרוקציה, והוא לא יתכנן על בסיס דוח שנראה לו לא מבוסס. בסופו של דבר תשלמו על שני דוחות ותבצעו את היקר.

מה שכן כדאי:

  • לבדוק אם אפשר לשנות את המבנה במקום את הביסוס. לעיתים הזזת גרעין, שינוי בפריסת העומסים או שינוי בעומק החפירה משנים את ההמלצה. זו שיחה עם הקונסטרוקטור, לא עם הגיאוטכנאי.
  • לבחון חלופות ביסוס. לרוב יש יותר מפתרון אחד, והזול ביותר להקמה אינו תמיד הזול ביותר בסך הכול, כשמביאים בחשבון לוח זמנים וציוד.
  • לבקש בדיקות משלימות ממוקדות. לפעמים ההמלצה המחמירה נובעת מאי-ודאות באזור מסוים. שני קידוחים נוספים שם יכולים לחסוך הרבה.
  • לתמחר את זה נכון בתקציב, ולא לקוות. הפער הזה הוא נתון אמיתי בפרויקט, ועדיף שהוא ייכנס לתחשיב עכשיו.

איך משווים בין הצעות מחיר לדוח קרקע

הצעות מחיר לסקר גיאוטכני נראות דומות ואינן דומות. הנה מה שבאמת מבדיל ביניהן, ומה שכדאי לוודא שמופיע בכל הצעה לפני ההשוואה:

מספר הקידוחים ועומק כל אחד. זהו הפרמטר שקובע את המחיר יותר מכל, וגם זה שקובע את ערך הדוח. הצעה שנוקבת רק במחיר כולל בלי לפרט אינה ניתנת להשוואה.

סוג הקידוח. שיטות קידוח שונות מספקות רמות מידע שונות, ולא כולן מתאימות לכל סוג קרקע.

אילו בדיקות שדה ומעבדה כלולות. דוח שמסתמך רק על תיאור חזותי של הדגימות שונה מהותית מדוח שכולל בדיקות מעבדה.

האם כלולה התייחסות למי תהום עונתיים. ראו את הסעיף למעלה, זו נקודה שמצדיקה שאלה מפורשת.

האם כלולות המלצות לדיפון ולחפירה. בפרויקט עם מרתפים זהו חלק מהותי, ולא כל הצעה כוללת אותו.

האם כלול ליווי בזמן החפירה. ההמלצות בדוח מבוססות על מדגם. ליווי בשלב החפירה, שבו נחשף החתך האמיתי, מאפשר לאשר או לעדכן אותן בזמן אמת.

התובנה: כמעט תמיד, ההצעה הזולה היא הזולה כי היא כוללת פחות. השוואה אמיתית מתחילה בהגדרת היקף אחיד מול כל המציעים, ובהגדרה הזו כדאי לשתף את מהנדס הקונסטרוקציה.

דוח קרקע מול סקר קרקע היסטורי: אל תתבלבלו

זו הבהרה חשובה, כי שני המונחים נשמעים דומים ומשמשים לשני דברים שונים לחלוטין:

  • דוח קרקע, סקר גיאוטכני, בודק את התכונות ההנדסיות של הקרקע: כושר נשיאה, שכבות, מי תהום. הוא משרת את התכנון הקונסטרוקטיבי.
  • סקר קרקע היסטורי הוא סקר סביבתי שבודק אם הקרקע מזוהמת, על בסיס השימושים ההיסטוריים במגרש. הוא משרת את ההיבט הסביבתי והרגולטורי, ומטופל על ידי יועץ סביבתי.

במגרשים עם עבר תעשייתי, מוסך או תחנת דלק, לרוב תזדקקו לשניהם. הם לא מחליפים זה את זה.

מתי להזמין

לפני רכישת הקרקע, כשאפשר. בדיקה גיאוטכנית מקדימה יכולה לגלות שהמגרש דורש ביסוס עמוק, וזה נתון ששווה כסף במשא ומתן.

לפני התכנון הקונסטרוקטיבי, תמיד. יועץ הקונסטרוקציה לא יכול לתכנן ביסוס בלי הדוח. תכנון שנעשה על הנחות ואז מתוקן הוא תכנון שנעשה פעמיים.

לפני תכנון הדיפון והחפירה. התנהגות דפנות החפירה ומפלס מי התהום קובעים את שיטת הדיפון, שהיא אחד הסעיפים היקרים בפרויקט.

לסיכום: מתלבטים אם להשקיע בדוח קרקע מפורט או להסתפק במינימום? זו ההחלטה הכי משתלמת בפרויקט

אנחנו מבינים את הפיתוי לחסוך בשלב שבו עוד לא נכנס שקל מהשיווק. אנחנו לא יכולים להבטיח שדוח מקיף ימנע כל הפתעה, כי הקרקע אינה חומר הומוגני ותמיד יש בה אי-ודאות.

מה שאנחנו כן מבטיחים: אנחנו מגדירים את היקף הבדיקה לפי מה שהפרויקט שלכם באמת דורש ולא לפי מכסה מינימלית, קוראים את הדוח יחד עם יועץ הקונסטרוקציה, יועץ ההידרולוגיה ומתכנן הדיפון באותו חדר, ומתרגמים אותו להחלטות תכנון ולתקציב לפני שהחפירה מתחילה.

אל תגלו את השכבה החדשה באמצע החפירה. דברו איתנו לשיחת ייעוץ ראשונית, או קראו על ייעוץ קונסטרוקציה בפרויקטים.

שאלות ותשובות

המספר נגזר משטח המגרש, ממספר הקומות, מעומק החפירה המתוכנן וממורכבות החתך הצפוי. זו החלטה הנדסית ולא החלטת רכש. חיסכון בקידוחים הוא בדרך כלל חיסכון מדומה, כי הפתעה אחת בחפירה עולה יותר מהדוח כולו.

לתכונות ההנדסיות של הקרקע אין תאריך תפוגה, אבל דוח ישן עלול לא לשקף שינויים במגרש, כמו עבודות עפר, מילוי או שינוי במשטר מי התהום. בדוח בן כמה שנים שווה לבדוק אם נדרש עדכון.

לא. זיהום קרקע נבדק בסקר סביבתי נפרד, כמו סקר קרקע היסטורי. שני הדוחות משרתים מטרות שונות, ובמגרשים עם עבר תעשייתי לרוב נדרשים שניהם.

בפועל היזם מזמין, אבל היקף הבדיקה צריך להיקבע בהתייעצות עם מהנדס הקונסטרוקציה, כי הוא זה שיצטרך לתכנן על בסיסו. הזמנה שנעשית בלי התייעצות מגיעה לעיתים קרובות בהיקף שלא מספיק לתכנון.

אפשר להתחיל תכנון אדריכלי ראשוני, אבל לא תכנון ביסוס. כל תכנון קונסטרוקטיבי שנעשה על בסיס הנחות יידרש לבדיקה מחדש כשהדוח יגיע, ולפעמים לשינוי מהותי.

נגישות ותצוגה

השאירו פרטים ונחזור אליכם.

נכיר את הפרויקט ואת הליווי הדרוש לכם.

אפשר להוסיף פרטים על החברה ושלב הפרויקט

אפשר לצרף קובץ תוכניות או מצגת עד 10 MB. PDF, תמונות, מסמכי Word, מצגות PowerPoint וקובצי DWG או DWF.

מענה ראשוני בתוך עד 3 שעות פעילות. בימים א׳ עד ה׳, 08:00 עד 17:00.

אפשר גם לפנות בוואטסאפ

favico
דרך ארץ הנדסה בע"מ
מחובר/ת
להתחלת שיחה עם דרך ארץ הנדסה בע"מ בוואטספ מלאו את הטופס כאן.