האדריכלים הטובים הבאים גרמו לנו לשנות את תפיסתנו בבנייה בישראל, מאילן פיבקו ועד דניאלה אוהד.
האדריכלות אמנם שייכת לתורת האמנות אך תמיד הייתה נבדלת ושונה, היא ממלאת תפקיד אסתטי ומוכרחה לשלב פונקציונליות כדי לאפשר קורת גג יציבה ובטוחה, אך גם ממלאה את החוויה היומיומית שלנו בעיצוב ויופי. האדריכלות לא מסתכמת רק בתכנון ועיצוב מבנים היא כוללת אנדרטאות זיכרון, גשרים ועוד. עם השימוש בחומרים שונים כמו אבן, בטון, זכוכית ופלדה היא יוצרת שכבות היסטוריה וכך היא מרכיבה רבדים – רבדים את התקופות השונות שמגדירות את המקום ואת התחושה בו. באחד מראיונותיו של יונתן מונג'ק הוא מספר "באחת הבחינות לבצלאל אמרו לי… טוב אתה רואה את החדר הזה? אז תחלק אותו לארבעה אנשים, איך הם יחיו כאן? אז לקחתי את העיפרון ובאמת התחלתי לעשות סקיצות… פתאום עצרתי ואמרתי רגע, סליחה, אני לא יכול לעשות את זה. אמרו לי למה? אז אמרתי… תקשיבו אני פשוט לא יודע מי האנשים האלה ואני בלי זה לא יכול לעשות כלום. אחרי הרבה שנים, נפל לי האסימון שהבנתי מהי ארכיטקטורה בשבילי". כל אדריכל בעל גישה
1. אילן פיבקו
אילן פיבקו, נולד ב 1947 בצרפת ובגיל שנתיים עלה עם הוריו לארץ ומאז מתגורר בתל אביב. את לימודי הארכיטקטורה למד פיבקו בטכניון שבחיפה ובשנת 1981 פתח משרד אדריכלים עצמאי בשם "פיבקו אדריכלים" המתמחים במגדלי יוקרה ודירות פאר. המשרד עוסק בתחומים נוספים רבים כמו: תכנון מתחמים ומגדלי מגורים, תכנון בתי מלונות, מבני ציבור, תב"ע, עיצוב פנים ועיצוב מוצר, בנוסף, המשרד עוסק ביזמות נדל"ן ברחבי הארץ. הקו העיצובי והתכנוני המנחה של פיבקו הוא "הרמוניה בין ניגודים". ניתן לפגוש את ההרמוניה התכנונית במבנים שונים שלו, שניים מבין הפרויקטים המפורסמים של פיבקו הם: "מגדל הגן" שידוע גם בשם "מגדל פיבקו" הממוקם בצד הצפון מערבי של רמת גן, כל מי שנוסע על כביש איילון יכול להבחין בו בקלות היות והוא מגדל בן 16 קומות מתנוסס בגאון ועיצובו שונה ממבנים אחרים בסביבה וגם "רביעיית פלורנטין" הממוקמים בתל אביב, ארבעה מבנים סגלגלים בני 9 קומות המשמשים למגורים ומסחר. החתימה העיצובית של פיבקו מתבטאת במרחבים לכיוון הנוף, הסלון במקום פינתי כדי ליצור תחושת מרחב וליצור חללים מפנקים ללקוחותיו. פיבקו מתמקד בתחושה שהחלל מעניק למשתמשים בו, מייצר אווירה נעימה ותחושת העצמה בפרויקטים שמתכנן. באחד מראיונותיו אומר פיבקו "אני רוצה שאנשים ייכנסו לדירה, ולא משנה אם היא עלתה מיליון או 10 מיליון שקל, וירגישו שהיא עושה להם טוב, שנעים בה, היא לא לוחצת עליהם. הצורה החיצונית ואלמנטים עיצוביים אחרים כבר קשורים יותר לקונטקסט של הבניין עם סביבתו". השם של פיבקו הולך לפניו ולאורך השנים הפך למותג בארכיטקטורה לא פלא שהוא מופיע ראשון ברשימה שלנו.
2. אורלי שרם
אחת האדריכליות הבולטות בישראל היא אורלי שרם, מתכננת בתי מגורים יוקרתיים לאלפיון העליון, משלבת את הטכנולוגיות החדשניות ביותר לצד שמירה על עיצוב מדויק ופרקטי. שרם בת יחידה שגדלה בפריז ובארץ בחיפה, אחרי השירות הצבאי היא עברה לגור בלונדון כדי ללמוד אדריכלות ב AA וישבה בספסל הלימודים עם אדריכלים מפורסמים בעלי שם בינלאומי כמו זאהה חדיד. שרם מתכננת ומעצבת כשהקו המנחה הוא לא טרנדי ואופנתי אלא שבכל זמן ותקופה הבית ישרת את בעליו ויראה יפה וייחודי. היא משלבת בעיצובים שלה פריטים מעוצבים ורהיטים שמבחינתה הם "החברים שמביאים לגור בבית". העיצוב של שרם מאופיין בחללים, בפרופורציות ובחדירה של האור, היא אומרת "חייבים קונספט וחייבים דיסציפלינה כי אז אפשר לשבור אותה, כדי להביא לריגוש" והמחמאה הגדולה ביותר עבורה היא לשמוע את הלקוחות שלה אומרים על הבית שעצבה להם ש'היא עשתה את הכל' כך שמבחינתה היא הצליחה להעביר את המסר שלהם. שרם מעידה על עצמה כי, היא קמה בבוקר – ארכיטקטורה, הולכת לישון – ארכיטקטורה, ומה שמנחה אותה זה שארכיטקטורה היא צורת חיים ולא עבודה. היא מתרעמת על העיצוב ההומוגני שמקשט את רחובות הערים בישראל, והיא נדהמת כל פעם מחדש איך הבתים נראים אותו הדבר. שרם לא נמצאת במקצוע כדי להתפרסם היא אומרת " היום זה עידן זריז ומהיר, והרבה מייחצנים את עצמם. התחרות תמיד הייתה קשה, במיוחד בתור אישה, אבל היום התחרות הזו גם יותר חשופה. אני לא אוהבת מילים גדולות, ולא קשרים ויחסי ציבור". מבין הפרויקטים המפורסמים של שרם ניתן למצוא את הבית של פרופ' דני גור ז"ל בקיסריה, הבית של נאוה ואהוד ברק שבכפר שמריהו, הבית של רוני דואק ברשפון ועוד בתי יוקרה מושקעים בקפידה ודיוק ללא פשרות. בנוסף לפרויקטים ששרם תכננה בארץ היא פועלת גם מחוץ לגבולות המדינה כמו בסרביה, לונדון, ניו יורק סרדיניה וז'נבה.
3. פיצו קדם
פיצו קדם נולד ב 1970 הוא נחשב לאחר מהאדריכלים הישראלים המתכננים ברמה בינלאומית. בתחילת דרכו למד בבצלאל צילום, קדם חשף באחד מראיונותיו כשנסע לחופשה במנהטן הבחין כי בצילום הוא ראה 'נוכחות של שפה אדריכלית והיעדרותו של אדריכל'. מה שגרם לקדם לעזוב את לימודיו לצילום בבצלאל ולעבור ללמוד בלונדון אדריכלות ב Architectural Association School of Architecture. בפרויקטים השונים בתכנון אדריכלי ועיצוב פנים קדם משתמש בשפה אדריכלית מינימליסטית שנשענת על עקרונות של צמצום צורני ושפה נקייה ובהירה. באחד מראיונותיו אמר קדם "אני מודרניסט בנשמה ולפעמים מואשם בקרירות, אבל לדעתי הסגנון שלי אינו קר, אלא מאפשר. הוא יכול להכיל את החיים שלו, את הרצונות שלו, את השורשים שלו. כשאתה עושה אובר דיזיין, אתה חוסם את האדם שחי בבית". קדם מתכנן ומעצב מתוך תשוקה גדולה ומהבטן, "אני לא יודע לעשות משהו שאני לא אוהב. אני לא חושב שאהיה מסוגל לעשות פרויקטים שלא מדברים בשפה שלי, אלא מייצגים תפאורה. כשלקוח יבקש ממני בית כמו במרוקו או בית כמו בטוסקנה, אני לא אעשה את זה. אני אוהב את הבתים האלה במרוקו או בטוסקנה כי שם הם מתאימים לקונטקסט, ואין דבר יותר חשוב באדריכלות מקונטקסט" אמר באחד מראיונותיו. קדם עוסק בתרבות האדריכלות ולא ביוקרה, למרות שתכנן בתים ללא מעט אושיות מהאלפיון העליון כמו הבית של ליאורה עופר, סמי וטובה סגול הבעלים של חברת כתר פלסטיק, מנכ"ל בנק הפועלים ציון קינן ועוד רבים אחרים. פרויקטים מפורסמים של קדם, ב 2008 הוא תכנן את השיפוץ של "בית רכטר" המקורי שנבנה ב 1959. במגדל רמז היה אחראי על התכנון של עיצוב הפנים בחללים המשותפים, "מגדל בית ליסין", "מגדל ארלוזורוב". קדם זכה ב 5 פרסי אות העיצוב כשאת אחד מהם קיבל כאות לתכנון אולם האירועים הגדול בארץ של "לאגו" הממוקם בראשון לציון. בסטודיו כעיסוק נוסף ומשני לתכנון אדריכלי ועיצוב פנים ניתן למצוא עיצוב מוצרים שונים כמו כיורים מעוצבים ומראות, המטרה של קדם היא ליצור אובייקטים ייחודיים וייעודיים ללקוח, לא בכוונה לייצר הרבה אלא להישאר בקו הייחודי בנאמנות ואדיקות. בנוסף לתכנון ועבודת הסטודיו של קדם הוא גם מרצה קבוע בפקולטות לאדריכלות בארץ ובעולם.
4. דניאלה ומיה פלסנר
האחיות פלסנר דניאלה ילדית 1967 ומיה שנולדה כ 3 שנים לאחר מכן, למדו את רזי האדריכלות בבצלאל וגם מהבית והן מנהלות את משרד פלסנר אדריכלים משנת 1995. האחיות, ממשיכות את השושלת המשפחתית הענפה שלהן, אביהן אולריק שהקים את חברת האדריכלים הנושאת את שמו, היה בעבר גם אדריכל עיריית ירושלים. אמנם המשרד הוקם ב 1972 בירושלים אך היום הוא ממוקם במרכז תל אביב וב 20 שנים האחרונות השתיים מנהלות כל פרויקט לכל אורך הדרך. דניאלה ומיה פלסנר מתכננות, מעצבות ומובילות פרויקטים שונים ממבני ציבור וחינוך, מלונות, תכנון ערים ופארקים ועד בתי יוקרה בתל אביב, כפר שמריהו ועוד. האחיות פלסנר מתכננות את הפרויקטים שלהן בקנה מידה אנושי, הן מאמינות שהבניין צריך לשרת את הפונקציה שלשמו הוא נועד מבחינת הפרוגרמה ובאותו זמן יתאים לאנשים המשתמשים בו. האחיות תמיד מתכננות מבפנים אל החוץ, מהפרט אל הכלל ובאופן שבו הכל עובד בצורה נכונה בהתייחסות למהות הפרויקט הספציפי. מבין הפרויקטים המפורסמים של האחיות פלסנר תמצאו את מרכז עמיחי ללימודי ימאות וחתירה הממוקם בפארק הירקון, תכנית המתאר של פארק איילון, הגן האומאי הארכיאולוגי בעיר דוד ועוד.
5. עודד חלף
האחיות פלסנר דניאלה ילדית 1967 ומיה שנולדה כ 3 שנים לאחר מכן, למדו את רזי האדריכלות בבצלאל וגם מהבית והן מנהלות את משרד פלסנר אדריכלים משנת 1995. האחיות, ממשיכות את השושלת המשפחתית הענפה שלהן, אביהן אולריק שהקים את חברת האדריכלים הנושאת את שמו, היה בעבר גם אדריכל עיריית ירושלים. אמנם המשרד הוקם ב 1972 בירושלים אך היום הוא ממוקם במרכז תל אביב וב 20 שנים האחרונות השתיים מנהלות כל פרויקט לכל אורך הדרך. דניאלה ומיה פלסנר מתכננות, מעצבות ומובילות פרויקטים שונים ממבני ציבור וחינוך, מלונות, תכנון ערים ופארקים ועד בתי יוקרה בתל אביב, כפר שמריהו ועוד. האחיות פלסנר מתכננות את הפרויקטים שלהן בקנה מידה אנושי, הן מאמינות שהבניין צריך לשרת את הפונקציה שלשמו הוא נועד מבחינת הפרוגרמה ובאותו זמן יתאים לאנשים המשתמשים בו. האחיות תמיד מתכננות מבפנים אל החוץ, מהפרט אל הכלל ובאופן שבו הכל עובד בצורה נכונה בהתייחסות למהות הפרויקט הספציפי. מבין הפרויקטים המפורסמים של האחיות פלסנר תמצאו את מרכז עמיחי ללימודי ימאות וחתירה הממוקם בפארק הירקון, תכנית המתאר של פארק איילון, הגן האומאי הארכיאולוגי בעיר דוד ועוד.
6. סרג' בן דוד
סרג' בן דוד נולד בפריז וחי בה עד גיל 12, כשעלה לארץ התגורר ביהוד ובקריית אונו, את שירותו הצבאי סיים כקצין קרבי ואת לימודי האדריכלות רכש בטכניון בחיפה. לאחר סיום לימודיו פנה בן דוד לשליחות בדרום אמריקה שם זכה למקורות השראה נוספים. בן דוד רכש את ניסיונו המקצועי באחד ממשרדי האדריכלות המובילים בארץ טרם הקמת משרדו הפרטי. שם עסק בפרויקטים מגוונים לרבות תכנון ערים ושכונות, תכנון מגדלי מגורים, פרויקטים ציבוריים ומרכזים מסחריים. ב 1998 פתח משרד בעל מוניטין וניסיון רב שנים בתחום עיצוב בתים פרטיים ובתי יוקרה. בן דוד פיתח שפה אדריכלית ייחודית המשלבת את התרבות הישראלית נגיעות משמעותיות לאלמנטים אירופאים קלסיים, התחשבות באקלים הארץ – ישראלי שכולם יחד יוצרים סגנון אדריכלי ייחודי לבתים אסתטיים, פונקציונליים בעלי תוכן ואמירה עיצוביים. בן דוד מתייחס ליסודות הבתים כעוגנים לא רק קונסטרוקטיביים אלא גם עוגנים תרבותיים והיסטוריים עמוקים. כשהקו העיצובי והתכנוני של בן דוד משלב קלאסיות שאינה מושפעת מאופנה חולפת או טרנדים זמניים.
7. יונתן מונג'ק
יונתן מונג'ק נולד ב 1954 בירושלים וגדל בה, לתקופה קצרה התגורר במושב שורש והיום חי ברמת השרון. את דמותו הצבעונית וחתימתו האישית של מונג'ק קשה מאוד לפספס, היא חוזרת במרבית בתי המגורים שתכנן והם אלו בין היתר שהפכו אותו לאדריכל מוכר כל כך. המפתח לעיצוב והתכנון של הבתים שמונג'ק מתכנן טמון בילדותו. "אני מבית די מטורף", תוצר של ילדות מטורפת חוצת גבולות" מונג'ק מסביר באחד מראיונותיו. מגיל מאוד צעיר מונג'ק התחיל את חיו לבד, ובכל מקום שגר בו השקיע, שיפץ ועיצב. ההבדל בין כל אותם מקומות שגר בהם לבין הבית הזה הוא שוכן היום, הוא מסביר, גרה המשפחה. "יש פה סיפור של משפחה, שמורכב מחיי נישואים נפלאים, ילדים וחינוך" אומר מונג'ק. את הרגע שבו החליט לעסוק באדריכלות תולה מונג'ק עוד בגן הילדים, שם בנה בית. את לימודי האדריכלות סיים מונג'ק בבצלאל שם למד אצל אדריכלים גדולים ומוכרים והושפע מהם רבות. ב 1989 פתח מונג'ק משרד אדריכלים בשותפות עם אשתו. לאורך השנים ועד היום תכנן מאות בתים פרטיים בישראל ובחו"ל. מקור השראתו של מונג'ק הוא השימוש בחומרים טבעיים והתמקדות החללים שיעניקו נוחות ונעימות למשתמשים מתוך היכרות מעמיקה עימם. מונג'ק מגדיר את האדריכלות הישראלית כ"מעצמה אדריכלית, אמנותית ואפנתית ויש לנו נוער מדהים שחייבים לקדם". בין הפרויקטים הרבים שתכנן ועיצוב, מונג'ק תכנן עשרות גלריות וסטודיו של אמנים, בתים פרטיים ועוד. ניתן להבחין בפרויקטים השונים של מונג'ק בבתים לזוגות צעירים, פרויקטים של "בנה ביתך" בקיבוצים שמתוך ציונות ופילוסופיה ערכית הוא בונה עבורם בשכר נמוך בהרבה מהאחרים. חשוב למונג'ק לשמור על האקולוגיה ועדין משתמש בטכנולוגיה לשימור וניצול אנרגית השמש וחיסכון במים באמצעות גגות סולריים, מיזוג אוויר וחשמל.
8. דנה אוברזון
דנה אוברזון ילידת הארץ ובת להורים ילידי איטליה, אם השם אוברזון נשמע לכם מוכר, זה משום שאביה, גדעון אוברזון מעצב אופנה ובגדי ים מהמפורסמים בארץ. בילדותה, העבירה אוברזון שעות רבות במפעל של אביה, היא משתפת באחד מראיונותיה כי מקורות ההשראה לפרויקטים השונים שלה היא מקבלת ממקורות מגוונים ומעולם האופנה, בנוסף ציינה "שזה הבסיס העיצובי שמתוכו גדלתי ועד הברוטליזם. מוצאת את עצמי מטיילת בין הקצוות ומייצרת אדריכלות מורכבת שאינה חד מימדית" אומרת אוברזון. את לימודי האדריכלות סיימה אוברזון ב 1995 בבצלאל ועם סיום לימודיה התחילה לעבוד במשרדו של סעדיה מנדל, שם עבדה 8 שנים בה למדה ממנו רבות. לאחר מכן אוברזון פתחה את משרדיה "אוברזון אדריכלים" ברמת השרון שם היא מתכננת ומעצבת ב 20 שנה האחרונות. תוך כל הפרויקטים הרבים שאוברזון עובדת בו זמנית היא גם מלמדת סטודנטים בבצלאל, אוניברסיטת תל אביב ובמכללת אריאל, היא מרגישה שליחות בהוראה. בגישתה העיצובית אוברזון אומרת "טעם טוב לא מספיק ולא רלוונטי כדי לייצור חוויה שלמה של מקום". מבי הפרויקטים המפורסמים של אוברזון תמצאו את מלון פאבליקה ישרוטל בהרצליה (מותג ה-Autograph Collection של רשת Marriott העולמית) ו-TRYP בת שבע בירושלים. אוברזון מקפידה לשמור על הסטודיו שלה קטן ואינטימי. בצורה הזו היא מצליחה להיות מעורבת בכל הפרויקטים ולהמשיך לעבוד מתוך התשוקה הגדולה שמניעה אותה.
9. אלכס מייטליס
אלכס מייטליס נולד בטורקיה ובגיל 4 היגר עם משפחתו לוויג'יניה שבארצות הברית. טרם הגיעו לגיל 10, הוא ומשפחתו עלו לארץ והתיישבו בהרצליה פיתוח בשכונה שבימים ההם הייתה שוממת ועזובה למדי. באחד מראיונותיו שיתף מייטליס “הבריחה שלי כילד, הייתה לצייר בתים ותכניות של חזיתות. עד היום, אין לי מושג איך ידעתי מה זה בכלל ולצערי גם הפנקסים ההם כבר מזמן אבדו. בגיל תשע, כבר ציירתי כאלף ווילות". בשנת 1984 אלכס מייטליס סיים את לימודיו במחלקה לארכיטקטורה בבצלאל. לאחר מכן מייטליס המשיך את לימודיו בבית הספר לארכיטקטורה של האגודה לאדריכלות בלונדון שם סיים את לימודיו ב 1988. עם סיום לימודיו פנה לעסוק באדריכלות ועיצוב, תחילה במשרד שותפות ריצ'רד רוג'רס בלונדון ולאחר מכן המשיך לעבוד מספר שנים אצל המעצב רון ארד שמשרדו היה גם כן בלונדון. בשנת 1993 אלכס חזר לישראל כדי לפתוח משרד אדריכלות עצמאי, שם הוא יוצר עיצובים ייחודיים ללקוחותיו. היום המשרד של אלכס מייטליס מתמחה בפרויקטים פרטיים, מגורים יוקרתיים ובני ציבור וחללים. בין הפרויקטים המפורסמים של מייטליס תמצאו מלונות, מסעדות, משרדים, אולמות תצוגה, תערוכות וקמעונאות בארץ ובעולם. הגישה של מייטליס היא לספק ללקוחותיו השונים חבילת עיצוב כוללת שבה האדריכלות פוגשת את הפנים, את העיצוב התעשייתי והגרפי וכל אלו מתאחדים זה בזה על מנת ליצור מושג ותוצאה שלמה וייחודית. מייטליס מעיד על עצמו כציפור מוזרה ונדירה, באחד מראיונותיו אמר “ילדות לא פשוטה הביאה אותי לכך שמצד אחד, יש בי רעב אדיר להיות אמן עצמאי ומצד שני, כל חיי הייתי רווק הומו שסחב משפחה גדולה על גבו וחייב היה לפרנס אותה. כל זה, ללא ספק, דחף אותי קדימה. לא יכולתי שלא לעשות את זה. הדבר היחיד שהיה טוב, זה שידעתי מה יפה מגיל מאוד צעיר”.
10. דן טרוים
דן טרוים הוא אדריכל שאי אפשר להתעלם מעבודותיו וגישתו לעולם האדריכלות והעיצוב. טרוים גדל באשדוד. את השכלתו רכש בניו יורק(New York institute of technology) וסיים את לימודיו ב 2001, לאחר מכן שב לארץ והיום הוא מתגורר בתל אביב. טרוים מתחבר למינימליזם, מאמין כי עיצוב מינימלי ממקסם את התחושה. באחד מראיונותיו אומר טרוים "תמיד שמתי לב למה אני מרגיש במקום שאני נמצא בו. תמיד ניסיתי לנתח מה אני מרגיש בחלל ואלו תחושות אני חש ביחס למקומות והיו דברים שעשו לי לא נעים". הקו המנחה של טרוים בפרויקטים שלו הוא התחושות המלוות את מי שניכנס לחלל, מבחינתו עיצוב צריך להעניק תחושה של חוסר מאמץ מצד המעצב. להכניס פריטים לחלל שאין בהם שימוש והם שם רק לצורך קישוט זה נחשב מבחינתו כמיותר, לכל פריט צריך להיות בעל חשיבות פרקטית. טרוים משתמש בעיצוב כדי לגעת ברגשותיהם של אנשים, לצד החוויה הוויזואלית "כשאנשים מבקרים במקום כלשהו, הם לרוב לא יזכרו אחר כך בדיוק איך הוא נראה, איזו ריצפה או ארון היו בו, אבל הם כן זוכרים את התחושה שהם חשו וחוו מהשהייה במקום" אומר טרוים. מבחינתו, השילוב בין התחושות נעשה בצורה קפדנית, שמירה על המינון הנכון ועל האיזון בין הדברים חיונית להצלחת הפרויקט. מבין הפרויקטים המפורסמים של טרוים תוכלו למצוא את מסעדת "חדר אוכל" במתחם גולדה בבית האופרה. "בית חנה" הוא עוד אחד מהפרויקטים המרשימים של טרוים, חשיפת הקירות המקוריים של המקום שנבנה בשנות ה 30 וריהוט מעוצב ומינימליסטי הוא יצר אווירה קלילה המשלבת עיצוב עדכני מתוך כבוד רב להיסטוריה של התקופה ושל המקום.
